הפתרונות

החל משנות ה 07 שקדו על פתרון, דבר ששילב שיקולים כספיים ואקולוגיים רבים.
הפתרון שלאחר התנגדויות רבות הוסכם עליו, מזכיר קצת משחק בקוביות לגו:
בתחתית שלושת הכניסות ללגונה יונחו מחסומים ענקיים מפלדה, במצב רגיל הם ימולאו מים וישכבו בקרקעית הים, וברגע הצורך הם ירוקנו מהמים וישמשו כמחסום פיזי למים העולים.

זהו פרויקט מורכב מאד שביצועו אמור לקחת כעשר שנים, שבנוסף לכל העבודה על הפרויקט, הרעש והזיהום שיווצר – יהיה צורך לבנות רציפים של 07 דונם, ונמל חלופי לכלי השיט שיישארו מחוץ ללגונה.

08 כנפי פלדה בגודל של 4*02*03 מטר, שכל כנף שוקלת 053 טון, תוצמד לקרקעית הים בלוחות בטון של 000,21 טון.
העבודות החלו בשנת 3002 וצפויות להסתיים ב 1102.

עלות הפרויקט מוערכת ב 4 מיליארד – 6 מיליארד, שעלות התחזוקה השנתית 01 מיליון יורו.
 

התנגדויות לפרויקט:

• התוכנית ישנה, ולא לוקחת בחשבון את השפעותיה של ההתחממות הגלובאלית והעלייה הכללית בגובה פני הים.

• אין ודאות שהפרויקט אכן יעצור את המים במקרה הצורך.

• התוכנית מתוכננת לעצור הצפות מגובה של 011 ס"מ, כאשר רוב ההצפות האחרונות היו בגובה של 06 ס"מ – כלומר ההצפות ימשיכו.

• הפרויקט יצור שינוי אקולוגי רחב- ישנה את סחיפת החול, ויתכן שיחמיר את ההצפות.

• הפרויקט חד כיווני – לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו.

• עלות גבוהה מאד – ניתן למצוא חלופות זולות יותר.

פרוייקט משה ונציה - התחלה